השיטה בוחנת את האותיות בעברית מקראית כסמלים בעלי משמעות עמוקה.
כל אות מייצגת מהות, פעולה או חיבור, ומקבלת פירוש סימבולי.
שמות מנותחים לפי סדר שמייצר משפט קולח, שמחבר בין מהות פנימית, פעולה והוויה.
המטרה היא להראות כיצד השם מייצר חיבור בין האדם, הסביבה והמהות הפנימית שלו, ולתת לכל שם משפט ספרותי משמעותי שמבטא את מהותו.